בורסי הוצאה לאור

הקדמה – מאת אליעזר ריבלין המשנה לנשיאת בית המשפט העליון    א

שלמי תודה         יז

פתח דבר                      

 חלק ראשון: תשתית מושגית: מאזן ההסתברויות, נטל ההוכחה וחזקות

 פרק ראשון: "משולש ההוכחה"   

 פרק שני: מאזן ההסתברויות        

 פרק שלישי: נטל ההוכחה

א.         שני פנים לנטל   

ב.         נטל השכנוע ו"מתחם הספק השקול"        

ג.          נטל הבאת הראיות: האם יש לו נפקות במשפטנו?   

 פרק רביעי: החזקות       

א.         הגדרה כללית     

ב.         חזקות חלוטות וחזקות הניתנות לסתירה    

ג.          הטעמים ליצירתה של חזקה         

1.         התמודדות עם עמימות עובדתית   

2.         הוכחה הסתברותית-סטטיסטית     

3.         שילוב הטעמים, והטעם הנוסף שעניינו שיקולי מדיניות        

ד.         פועלה של החזקה: the Morgan-Thayer debate   

ה.         האומנם דרושות חזקות? הביקורת של Allen         

ו.          חזקות במשפט הישראלי בראי המחלוקת במשפט המשווה   

 פרק חמישי: חזקות הרשלנות – הצגה ראשונה       

 חלק שני: כלל "הדבר מעיד על עצמו": הוכחה באמצעות ראיות כלליות

פרק ראשון: הכלל Res Ipsa Loquitur במשפט האנגלו-אמריקאי     

פרק שני: מלטינית לעברית: כלל "הדבר מעיד על עצמו" במשפט הישראלי    

א.         סעיף 41 לפקודת הנזיקין 

ב.         סימני-דרך בהתפתחותו של הכלל  

ג.          הצעת חוק דיני ממונות   

 פרק שלישי: הגיונה של החזקה: הכלל Res Ipsa Loquitur והוכחה כללית-סטטיסטית 

א.         התהיות לגבי נפקותו של הכלל     

ב.         מה בין ראיות סטטיסטיות גרידא לבין ראיות פרטיקולריות?   93

ג.          הניתוח של הכלל Res Ipsa Loquitur ככלל של "הוכחה סטטיסטית"

ד.         התרשלות סטטיסטית, ניסיון החיים וחוות-דעת מומחים       

 פרק רביעי: הערכת פועלו של הכלל Res Ipsa Loquitur ככלל של הוכחה סטטיסטית  

א.         תנאי-הסף: היעדר ראיות פרטיקולריות      

ב.         תנאי השליטה: "אינדיווידואציה של הסטטיסטיקה" או נגישות עדיפה לראיות  

1.         הצורך ב"אינדיווידואציה": חידוד הקושי בהטלת אחריות מכוח "התרשלות סטטיסטית"           

2.         תנאי השליטה: ריכוך האופי הסטטיסטי של הטלת האחריות?

ג.          צמצום בעיית ההוכחה הסטטיסטית בגדרי הכלל Res Ipsa Loquitur 

1.         הגרסה החזקה מול הגרסה החלשה           

2.         התרשלות סטטיסטית מול התרשלות ודאית 

3.         התרשלות סטטיסטית מול סיבתיות סטטיסטית        

ד.         פסקת מעבר      

 פרק חמישי: הכלל Res Ipsa Loquitur: מחזקה להכשר ראיות סטטיסטיות    

א.         השאלות שעל הפרק (וגם – סוגים של ראיות פרטיקולריות)  

ב.         בחינת הראיות בתיקי Res Ipsa    

1.         המחלוקת בפסק הדין נוימן          

2.         מודל ראיות התובע בלבד

3.         מודל הראיות הסטטיסטיות בלבד  

4.         מודל הראיות כולן          

5.         מודל הראיות כולן במסגרת המבנה הדו-שלבי של הכלל       

ג.          העברת נטל השכנוע לנתבע: הערכה ביקורתית       

 פרק שישי: הכלל Res Ipsa Loquitur: אפילוג או פרולוג?  

 חלק שלישי: חזקות הדברים המסוכנים: בין אחריות חמורה לבין הכלל Res Ipsa Loquitur

 פרק ראשון: מבוא: חזקות רשלנות במדרגת האחריות         

 פרק שני: התפתחות כלל האחריות החמורה במשפט האנגלו-אמריקאי           

א.         דברים נמלטים, אש ובעלי-חיים במשפט המקובל    

1.         פסק הדין בעניין Rylands           

2.         נזקי האש ונזקי בעלי-החיים         

ב.         המשפט האמריקאי: מ-Rylands ועד הריסטייטמנט השלישי

 פרק שלישי: מטרות הסדר האחריות החמורה במשפט האנגלו-אמריקאי         

א.         ניתוח הסדר האחריות החמורה לפי שיקולים של הוגנות ופיזור ("הגרסה החזקה")       

1.         הוגנות  

2.         פיזור    

ב.         ניתוח הסדר האחריות החמורה לפי שיקול תמריצי ("הגרסה החלשה")           

1.         סממני האשם     

2.         הפחתת סיכונים תוך התגברות על בעיות מידע במשטר הרשלנות       

 פרק רביעי: הגישה החלופית: חזקת רשלנות הניתנת לסתירה

א.         גישת הפסיקה בארצות-הברית: צעד נוסף במורד מדרג האחריות       

ב.         חזקות הדברים המסוכנים בדין הישראלי    

1.         הקדמה: התפרקות ממטען היסטורי          

2.         היסודות של חזקות הדברים המסוכנים       

(א)        דבר מסוכן        

(ב)        קרבה או שליטה לגבי מקור הסיכון           

(ג)        היסודות הפסיקתיים: תנאי העזיבה או המסירה וחריג הנסיבות המסוכנות        

3.         כלבי א-שמורת: הגברת האחריות בתחום המצומצם של נזקי כלבים   

פרק חמישי: הערכה ביקורתית של חזקות הדברים המסוכנים: ציר ה-Res Ipsa           

א.         חזקות הדברים המסוכנים: כלל Res Ipsa רגיל?     

1.         ניתוח החזקות באספקלריה של כלל Res Ipsa רגיל (ממוקד מעשה)   

2.         האומנם כלל Res Ipsa רגיל?       

ב.         חזקות הדברים המסוכנים: כלל Res Ipsa ממוקד סטנדרט?  

1.         ניתוח החזקות באספקלריה של כלל Res Ipsa ממוקד סטנדרט          

2.         האומנם כלל Res Ipsa ממוקד סטנדרט?   

 פרק שישי: דברי סיכום: הילכו Byrne ו-Rylands יחדיו?    

 חלק רביעי: חזקת הנזק הראייתי: תשובה לעמימות

מעשה-ידי-הנתבע

 פרק ראשון: מבוא          

 פרק שני: נזק ראייתי נפרד: התפתחותו של כלל העברת הנטל בגין תיעוד לקוי 

א.         ההבחנה בין נזק ראייתי נפרד לבין נזק ראייתי מובְנה           

ב.         כור מחצבתו של הנזק הראייתי הנפרד: תחום הרשלנות הרפואית       

ג.          החלת החזקה מחוץ לתחום הרשלנות הרפואית       

ד.         התנאים להעברת הנטל בגין גרימת נזק ראייתי נפרד 

1.         עמימות עובדתית           

2.         נגישות לראיות או שליטה בהן      

3.         אשם     

ה.         התוצאה של החלת החזקה           

ו.          סבירותה של רשומה: על האתגר בקביעת קיומה של רשלנות בתיעוד הרפואי  

 פרק שלישי: נזק ראייתי מובְנה: העברת נטל וסיבתיות עמומה          

א.         המעבר מנזק ראייתי נפרד לנזק ראייתי מובְנה         

ב.         פוטנציאל ההתפרסות של חזקת הנזק הראייתי המובְנה         

ג.          חזקת הנזק הראייתי המובְנה: הרחבה מתבקשת?    

 פרק רביעי: מתחם הפעולה של חזקת הנזק הראייתי 

א.         גבולותיה של החזקה: כללי          

ב.         "תיקו ראייתי" בגדרי חזקת הנזק הראייתי   

ג.          יתרונו האפשרי של הניזוק הראייתי על-פני הניזוק המיודע    

 פרק חמישי: הרתעה וצדק בגדרי חזקת הנזק הראייתי          

א.         מטרותיה של חזקת הנזק הראייתי  

ב.         הקשר הרופף (לעתים) בין גרימת נזק ראייתי לבין אחריות לנזק ישיר  

ג.          השפעתה של חזקת הנזק הראייתי על קבוצת הנתבעים         

1.         "הנתבע החמקמק"         

2.         הנתבע-החף      

3.         השפעתה של חזקת הנזק הראייתי על הטיפול הרפואי           

ד.         השפעתה של חזקת הנזק הראייתי על קבוצת התובעים         

1.         ריבוי תביעות     

2.         ניתוב המשפט למסלול הנזק הראייתי         

3.         היפוך תפקידים? טענת נזק ראייתי כנגד תובעים      

ה.         התמקדות בהתנהלות "הראייתית" של הנתבע – החלשת המסר השיפוטי?       

 פרק שישי: הטמעת "נורות האזהרה" בחזקת הנזק הראייתי   

 פרק שביעי: מודל הנזק הראייתי האינדיקטיבי         

א.         נזק ראייתי נפרד 

1.         נזק ראייתי נפרד כראיה עצמאית   

2.         נזק ראייתי נפרד-נייטרלי כבסיס לפסיקת פיצוי חלקי

ב.         נזק ראייתי מובְנה           

 אחרית דבר

הִתְכַּנְּסוּת                       

מפתחות

מפתח חקיקה

חקיקה ישראלית 

חקיקה זרה        

מפתח פסיקה                 

פסיקה ישראלית 

פסיקה זרה        

מפתח ביבליוגרפי

ספרות ישראלית 

ספרות זרה        

מפתח עניינים