|
תוכן העניינים לכרך א
פרק א – מבוא לדיון הפלילי
1- המהות הכללית של הדיון הפלילי
1.1- הנדבך הדיוני של המשפט הפלילי ותכליתו
1.2- ההצדקות לדיון הפלילי
1.2.1- ההצדקות הלבר-משפטיות לדיון הפלילי
1.2.1.1- המוסר הדאונטולוגי
1.2.1.2- המוסר הטלאולוגי
1.2.1.3- הצדק החברתי המתקן
1.2.2- ההצדקות המשפטיות לדיון הפלילי
2- ההתפתחות ההיסטורית-השוואתית של הדיון הפלילי
2.1- הדיון הפלילי האינקוויזיטורי
2.1.1- הדיון הפלילי במזרח הקדום
2.1.2- הדיון הפלילי במשפט הרומי
2.1.3- הדיון הפלילי המודרני במשפט הצרפתי
2.1.3.1- שלב החקירה במשטרה והתביעה
2.1.3.2- שלב החקירה בבית המשפט
2.1.3.3- שלב המשפט
2.1.4- הדיון הפלילי המודרני במשפט הגרמני
2.1.4.1- עקרונות מנחים של הדיון הפלילי במשפט הגרמני
2.1.4.2- שלב החקירה במשטרה והתביעה
2.1.4.3- שלב בחינת התיק בבית המשפט
2.1.4.4- שלב המשפט
2.2- הדיון הפלילי האדוורסרי
2.2.1- הדיון הפלילי המודרני במשפט האנגלי
2.2.1.1- שלב הליכי טרום-המשפט
2.2.1.2- שלב המשפט
2.2.2- הדיון הפלילי המודרני במשפט האמריקאי
2.2.2.1- שלב הליכי טרום-המשפט
2.2.2.2- שלב המשפט
2.3- מתכונת הדיון הפלילי בישראל
2.3.1- התפתחות היסטורית של הדיון הפלילי בישראל
2.3.2- הדיון הפלילי המודרני במשפט הישראלי
2.3.2.1- שלב הליכי טרום-המשפט
2.3.2.2- שלב המשפט
3- תחולת הנורמה הפלילית הדיונית
3.1- סיווג הנורמה הפלילית כמהותית או כדיונית
3.2- מקורותיה הנורמטיביים של הנורמה הפלילית
3.2.1- עקרונות כלליים
3.2.1.1- ייצוגיות חברתית, שיקוף חברתי וקונצנזוס חברתי
3.2.1.2- הפומביות הפורמלית של הנורמה הפלילית
3.2.2- המקורות הנורמטיביים
3.2.2.1- החוקה
3.2.2.2- החקיקה הראשית
3.2.2.3- חקיקת המשנה
3.2.2.4- פסיקת בתי המשפט והחלטות שיפוטיות
3.2.2.5- מנהגים, אמנות ופסיקה בינלאומיים
3.2.2.6- מקורות על-לאומיים ופדראליים
3.2.2.7- הסכמים, תקנונים ארגוניים ודין משמעתי
3.3- התחולה בזמן של הנורמה הפלילית
3.3.1- נקודות הציון הרלוונטיות בזמן והיחס ביניהן
3.3.2- סוגי תחולה בזמן של נורמה משפטית
3.3.2.1- כיוון התחולה בזמן
3.3.2.2- רציפות התחולה בזמן
3.3.2.3- שילוב סוגי כיוון התחולה בזמן וסוגי רציפותה
3.3.3- סיווג הנורמה הפלילית כמקלה או כמחמירה
3.3.4- התחולה בזמן של הנורמה הפלילית הדיונית
3.3.4.1- הכלל, הגיונו וביסוסיו
3.3.4.2- יישום הכלל
3.3.5- התחולה בזמן של הנורמה הפלילית המהותית
3.3.5.1- הכלל, הגיונו וביסוסיו
3.3.5.2- יישום הכלל
3.4- התחולה במקום של הנורמה הפלילית
3.4.1- תחולת הדין וסמכות השיפוט הבינלאומית בפלילים
3.4.2- סיווג הנורמה הפלילית כמהותית או כדיונית בין שיטות משפט שונות
3.4.3- תחולה במקום של נורמה פנימית ונורמה זרה על אירוע פנים ("עבירת פנים") ועל אירוע חוץ ("עבירת חוץ")
3.4.4- נורמה מוגבלת במקום
3.4.5- חוליות הקישור הרלוונטיות בין האירוע העובדתי ובין הנורמה הפלילית
3.4.6- התחולה במקום של הנורמה הפלילית הדיונית
3.4.6.1- הכלל, הגיונו וביסוסיו
3.4.6.2- יישום הכלל
3.4.7- התחולה במקום של הנורמה הפלילית המהותית
3.4.7.1- הכלל, הגיונו וביסוסיו
3.4.7.2- יישום הכלל: התחולה הטריטוריאלית במקום של הנורמה הפלילית המהותית הפנימית על אירועי פנים הנדונים בפני ערכאה מקומית
3.4.7.3- יישום הכלל: התחולה במקום של הנורמה הפלילית המהותית הפנימית על אירועי חוץ הנדונים בפני ערכאה מקומית
3.5- פרשנות הנורמה הפלילית
3.5.1- כללי ניסוח תוכן הנורמה הפלילית ונפקותם
3.5.1.1- כלליות
3.5.1.2- היתכנות
3.5.1.3- בהירות ודיוק
3.5.1.4- רלוונטיות נורמה חיצונית שאינה פלילית
3.5.2- כללי פרשנות ליישום הנורמה הפלילית
3.5.2.1- תחולת דיני העונשין הכלליים על המשפט הפלילי המהותי והדיוני
3.5.2.2- דין מיוחד (ספציפי) ודין כללי
3.5.2.3- היקש (אנלוגיה)
3.5.2.4- פרשנות דווקנית ופרשנות תכליתית
3.5.2.5- פרשנות מקלה ומצרה
3.5.3- אמצעי עזר פרשניים
3.5.3.1- תולדות הנורמה
3.5.3.2- שם הנורמה, כותרות ראשי הפרקים וכותרות השוליים
3.5.3.3- פערי נוסח
3.5.3.4- הגדרה מרבה לפרטים מאותו סוג (Ejusdem Generis)
3.5.3.5- ייחודיות משתמעת (Expressio Unius Est Exclusio Alterius)
3.5.3.6- טעויות בניסוח
3.5.3.7- חסר משפטי (Lacuna Juris)
פרק ב – הליכי טרום-המשפט בפני הרשות המנהלית
1- תפקיד הליכי טרום-המשפט בדיון הפלילי
2- הליכים בפני רשויות החקירה
2.1- גופי החקירה השונים וברירת סמכויות החקירה ביניהם
2.2- הפתיחה בחקירה
2.2.1- פתיחת חקירה בעקבות תלונה או מידע
2.2.2- החלטה שלא לחקור
2.2.2.1- היעדר סמכות לחקור את העבירה הרלוונטית
2.2.2.2- היעדר עניין לציבור לערוך את החקירה
2.2.2.3- החלטה שלא לחקור בעבירות אלימות במשפחה
2.2.3- ערר על ההחלטה שלא לחקור וביקורת שיפוטית
2.3- ניהול החקירה
2.3.1- החקירה המילולית
2.3.1.1- כללי היסוד המנחים
2.3.1.2- התנהלות החקירה המילולית ותיעודה
2.3.1.3- חובת האזהרה וזכות השתיקה של החשוד בחקירה
2.3.1.4- ייצוג נחקרים
2.3.2- אמצעי עזר לחקירה
2.3.2.1- מסדרי זיהוי
2.3.2.2- שחזור העבירה
2.3.2.3- עימות
2.3.2.4- אמצעי הטעיה, תחבולה ודיבוב
2.3.2.5- פוליגרף, היפנוזה וחומרים בעלי השפעה הכרתית
2.3.3- חקירות מיוחדות
2.3.3.1- חקירת ילדים וקטינים
2.3.3.2- חקירת בעלי מוגבלות שכלית או נפשית
2.3.3.3- חקירת נפגעי עבירה
2.3.3.4- חקירת נושאי תפקידים ציבוריים בישראל
2.3.3.5- חקירת גורמי חוץ
2.4- חקירת סיבות מוות
2.4.1- מהות ההליך
2.4.2- הפתיחה בחקירת סיבות מוות
2.4.3- התנהלות החקירה
3- הליכים בפני רשויות התביעה
3.1- מבנה התביעה הציבורית, תפקידיה וברירת סמכויות התביעה בין גופיה השונים
3.2- העמדה לדין וסגירת התיק
3.2.1- ההכנה לקבלת ההחלטה בדבר העמדה לדין או סגירת תיק
3.2.1.1- העברת תיק החקירה לתביעה
3.2.1.2- שימוע ובקשה לסגירת תיק
3.2.1.3- השלמת חקירה
3.2.2- החלטה בדבר העמדה לדין או סגירת תיק
3.2.2.1- חובת ההעמדה לדין
3.2.2.2- היעדר ראיות לאישום
3.2.2.3- היעדר עניין לציבור באישום
3.2.2.4- היעדר אשמה
3.2.2.5- החלטה שלא להעמיד לדין בעבירות אלימות במשפחה
3.2.2.6- הסכם שלא להעמיד לדין
3.2.2.7- המועד לקבלת ההחלטה בדבר העמדה לדין או סגירת התיק
3.2.2.8- העמדה לדין ביוזמת בית המשפט
3.2.3- תקיפת ההחלטה
3.2.3.1- ערר על ההחלטה שלא להעמיד לדין וביקורת שיפוטית
3.2.3.2- פניית החשוד וערר המתלונן לשינוי עילת לסגירת התיק וביקורת שיפוטית
3.2.3.3- תקיפת ההחלטה להעמיד לדין
3.2.4- חסינות דיונית מפני העמדה לדין
3.2.4.1- חסינות דיונית לעומת חסינות מהותית
3.2.4.2- חסינות דיונית של נושאי תפקידים ציבוריים בישראל
3.2.4.3- חסינות דיונית של גורמי חוץ
3.3- פיקוח היועץ המשפטי לממשלה על ההעמדה לדין
3.3.1- אישור מלכתחילה של היועץ המשפטי לממשלה
3.3.2- עיכוב הליכים
3.3.2.1- הסמכות הכללית לעכב הליכים ולחדשם וביקורת שיפוטית
3.3.2.2- כופר ועיכוב הליכים בעבירות כלכליות
3.3.2.3- עיכוב הליכים בעבירות תכנון ובנייה
|