תוכן עניינים מפורט

רשימת קיצורים

13

פתח דבר

15

מבוא

23 23

1. שימוש לרעה בזכות

23

1.1 תורת זכויות

23

1.2 "שימוש לרעה בזכות" כדרך להגדרת הזכות

31

1.2.1 כללי

31

1.2.2 זכות הגישה לערכאות ויחסיה עם הזכות המהותית (הקונקרטית)

41

1.2.3 היקפה של זכות (או כוח) הגישה לערכאות

44

1.2.4 בין נוסחת איזון "פנימית" ובין נוסחת איזון "חיצונית"

48

1.2.5 עריכת האיזון הראוי במסגרת דיני הנזיקין

62

1.3 איזון תכליתי: תכליות זכות הגישה לערכאות מול תכליות דוקטרינת ה"שימוש לרעה בהליכי משפט"

66

1.3.1 תכליות זכות הגישה לערכאות

66

1.3.2 תכליות דוקטרינת ה"שימוש לרעה בהליכי משפט"

67

1.3.3 האם מתיישבות תכליות זכות הגישה לערכאות עם תכליות דוקטרינת ה"שימוש לרעה בהליכי משפט"?

71

1.4 "שימוש לרעה בהליכי משפט" – הגדרה ומודל יישומי

72

1.5 דוקטרינת "השימוש לרעה בהליכי משפט" ותכליות דיני הנזיקין

79

1.5.1 כללי

79

1.5.2 תכליות המגשימות את עניינו של הניזוק הישיר

81

1.5.3 הגשמת עניינו של הניזוק הפרטי כחלק מהגשמת עניינם של כלל המתדיינים והציבור

85

מבנה הספר

94

הפן המהותי של דוקטרינת הניצול לרעה של הליכי משפט

חלק ראשון: הגדרתה ועיצובה של מסגרת האחריות בשל שימוש לרעה בהליכי משפט

99

הקדמה

101

1. השאלה הראשונה

אימתי תחשב פניה לבית המשפט כ"ניצול לרעה של הליכי משפט"

103

2. השאלה השנייה

מהו אופי האחריות המשפטית שמן הראוי להחיל באותם מקרים הנכנסים להגדרה "שימוש לרעה בהליכי משפט

104

2.1 תכליותיה של דוקטרינת השימוש לרעה בהליכי משפט והאחריות המשפטית הנגזרת מהן

105

2.1.1 אופי ההתנהגות

105

2.1.2 טיב הנזק

107

2.1.3 אופי האחריות

112

א. יחסי הגומלין בין דוקטרינת השימוש לרעה בהליכי משפט ובין עבירת "שיבוש מהלכי משפט"

112

ב. אחריות נזיקית בשל שימוש לרעה בהליכי משפט

118

ג. התנהגות מכוונת כמושא לאחריות נזיקית ו"שימוש לרעה בהליכי משפט"

122

3. השאלה השלישית

כיצד נכון וראוי לעצב את עילות התביעה בגין שימוש לרעה בהליכי משפט על רקע התמריצים (השליליים)

שיוצרת שיטת המשפט לשימוש בלתי-הוגן בכוח, כנגזרת מהיקפה הראוי של זכות הגישה לערכאות

125

3.1 שיקולים בעיצוב עוולה נזיקית בשל שימוש לרעה בהליכי משפט

128

3.2 קליטתה של דוקטרינת השימוש לרעה בהליכי משפט באמצעות עוולת הרשלנות

129

3.2.1 יסודות האחריות של עוולת הרשלנות

129

יסודות האשם ("חובת זהירות" ו"התרשלות")

129

3.2.2 היחס בין מושג ה"התרשלות" ובין מושג "השימוש לרעה בהליכי משפט"

139

3.2.3 האם ניתן לראות התנהגות מכוונת כהתנהגות רשלנית?

141

3.2.4 האם קיימת חובת זהירות (מושגית) בין בעלי דין המתדיינים בבית המשפט?

149

(א) שאלת היריבות הנזיקית בין עורך-דין כלפי בעל הדין שכנגד

149

(ב) שאלת היריבות הנזיקית בין בעלי הדין ובין עצמם

155

4. השאלה הרביעית

מהן עילות התביעה המוכרות במשפט האנגלו-אמריקני לשם התמודדות עם הבעיה של שימוש לרעה בהליכי משפט

163

חלק שני: עילות התביעה בגין שימוש לרעה בהליכי משפט

165

פרק ראשון: עוולת הנגישה

167

א. התשתית הרעיונית לחקיקת עוולת הנגישה ומהותה של העוולה

167

ב. היחס בין עוולת הנגישה ובין עוולות אחרות

182

1. היחס בין עוולת הנגישה ובין עוולת פרסום לשון הרע

182

2. היחס בין עוולת הנגישה ובין עוולת פרסום שקר מפגיע

184

3. היחס בין עוולת הנגישה ובין עוולת כליאת שווא

185

4. היחס בין עוולת הנגישה ובין עוולת הפרת חובה חקוקה

187

ג. יסודות העוולה

197

1. פתיחתו או המשכתו של הליך נפל למעשה

198

1.1 הליך נפל מהו?

198

1.2 פותחו או ממשיכו של הליך נפל מיהו?

200

1.2.1 קובל פרטי או תובע מדינתי

200

1.2.2 אחריות נתבע או תובע שכנגד

205

1.2.3 אחריותו של עורך דין בנגישה

208

2. בפלילים, בפשיטת רגל או בפירוק

210

3. היסוד הנפשי – בזדון

220

4. בלי סיבה סבירה ומסתברת

227

4.1 היעדרה של "סיבה סבירה ומסתברת" בפלילים

232

4.1.1 אמות המידה להגשת כתב אישום/קובלנה פלילית

232

4.2 היעדרה של "סיבה סבירה ומסתברת" בפשיטת רגל

239

4.3 היעדרה של "סיבה סבירה ומסתברת" בפירוק

240

4.4 היעדרה של "סיבה סבירה ומסתברת" כראיה להתמלאות דרישת ה"בזדון"

242

4.5 הסתמכות על עצת מומחה משפטי כהגנה מפני חבות בעוולה

245

5. קשר סיבתי – נזק לאשראי, לשם הטוב או סיכון חירות

249

5.1 וההליך חיבל באשראי של התובע

251

5.2 או ההליך חיבל בשמו הטוב של התובע

254

5.3 או ההליך סיכן את חירות התובע

257

6. הליך הנפל הסתיים לטובת התובע (מבט תוצאתי)

261

7. הליך הנפל היה עשוי להסתיים לטובת התובע (מבט הסתברותי)

265

ד. ביטול עוולת הנגישה בהצעת חוק דיני ממונות (הקודקס האזרחי החדש)

266

1. ממשטר נזיקי פרטיקולרי למשטר נזיקי המושתת ברובו על עוולת הרשלנות

266

2. היחס בין עוולת הנגישה ובין עוולת הרשלנות

269

2.1 היחס בין הנפסק בעניין גורדון ובין הסייג המוצע בסעיף 378(ב) להצעת הקודקס

278

2.2 נחיצותה – אם בכלל – של עוולת נגישה פרטיקולארית

286

2.3 המצב הנוהג במשפט האנגלו-אמריקני

288

ה. חסינות "מוסר מידע לרשות מוסמכת שפתחה בהליכים" מפני תביעה בעוולת הנגישה

301

1. הצידוקים לחסינות

302

2. היחס בין הגנת סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע ובין החסינות בסעיף 60 סיפא לפקודה

306

3. ביקורת המצב המשפטי הקיים

311

3.1 קשיים עיוניים

311

3.1.1 על אשמה וסיבתיות

311

3.1.2 חסינות דיונית ולא מהותית

316

4. קשיים מעשיים

316

5. קשיים מעורבים (עיוניים ומעשיים)

320

6. המצב הנוהג במשפט המשווה

327

7. מודל החסינות הראוי

334

8. סיכום: חסינות "מוסר מידע לרשות מוסמכת שפתחה בהליכים"

338

ו. סיכום ביניים – עוולת הנגישה

342

פרק שני: עוולת נגישה "אזרחית"

351

א. היחס בין עוולת הנגישה ובין עוולת הנגישה האזרחית

351

ב. הליכים אזרחיים או מעין-אזרחיים הבאים בעוולת הנגישה האזרחית

354

1. הליכי הוצאה לפעול

354

2. הליכי משפט במעמד צד אחד (ex parte)

360

3. הליכים מעין-שיפוטיים

367

3.1 הליכים משמעתיים

367

3.2 הליכים התוקפים שפיותו של אדם

371

ג. תכליות העוולה וחיוניותה למשפטנו

374

ד. הכרה בעוולה זו במשפט הישראלי?

375

1. השאלה המהותית-נורמטיבית: האם ראוי וניתן להכיר בעוולה זו במשפטנו?

375

2. השאלה הפורמאלית-דוקטרינרית: כיצד ניתן לקלוט את העוולה לדין הנזיקין הישראלי?

381

פרק שלישי: עוולת ניצול לרעה של הליכי משפט

389

א. היחס בין עוולות הנגישה והנגישה האזרחית ובין עוולת ה"ניצול לרעה של הליכי משפט"

389

ב. יסודות העוולה

393

ג. תכלית העוולה ומאפייניה המייחדים

395

ד. האם ניתן וראוי להכיר בעוולה זו במשפט הישראלי?

399

סיכום החלק השני

402

חלק שלישי: פיצויים בשל שימוש לרעה בהליכי משפט

407

א. כללי

409

ב. אמות המידה לפיצוי בשל שימוש לרעה בהליכי משפט

412

1. מהם הערכים או האינטרסים המוגנים מכוח דוקטרינת השימוש לרעה בהליכי משפט שבעטיים ראוי לפצות את הניזוק?

415

2. מה טיבו של הפיצוי שראוי להטיל על המעוול בענייננו – פיצוי תרופתי, פיצוי תרופתי מוגבר או פיצוי עונשי?

422

3. מהן אמות המידה לפסיקת פיצויים עונשיים?

426

4. האם קיימות השלכות לממצאים ולמסקנות פסק הדין של בית המשפט שדן בהליך המקורי על שאלת הפיצוי (טיבו או היקפו)?

430

5. האם נדרש מהניזוק להביא ראיות להוכחת נזקים מיוחדים שנגרמו לו עקב נקיטת הליך הסרק?

434

ג. יחסי ההליך הפלילי המזכה והליך התביעה הנזיקי בעטיו לעניין פסיקת הפיצויים

436

1. פסיקת פיצויים לנאשם שזוכה בדינו במסגרת ההליך הפלילי

436

2. השפעת הפיצויים שנפסקו לנאשם שזוכה בהליך הפלילי על פסיקת הפיצוי בתביעה הנזיקית שבאה בעטיו של הזיכוי

439

3. השפעת פסיקת הוצאות משפט לנאשם שזוכה בהליך הפלילי על פסיקת הפיצוי בתביעה הנזיקית שבאה בעטיו של הזיכוי

442

4. פסיקת פיצוי לנאשם שנערך בעניינו משפט חוזר

443

5. ניכוי פיצויים שנפסקו לפי סעיף 80(א) לחוק העונשין לנאשם שזוכה בדינו מהפיצוי הנזיקי

449

סוף דבר

456

נספח: הצעת נוסח מתוקן לסעיף 378(ב) לתזכיר חוק דיני ממונות, התשס"ו-2006

467

מפתחות