תורת דיני העונשין – כרך ג
מאת: פרופ' גבריאל הלוי
תוכן עניינים
פרק ו – סייגים לאחריות הפלילית
1- עקרון האשם ומבנהו כמסגרת לסייגים לאחריות הפלילית
1.1- חלקו של עקרון האשם בתורת דיני העונשין
1.2- עקרון האשם ומבנה הסייגים לאחריות הפלילית
1.2.1- מעקרון האשם לעקרונות המשנה
1.2.2- מעקרונות המשנה למבנה הסייגים לאחריות הפלילית
1.2.2.1- מערכת החזקות המשפטיות החלוטות
1.2.2.2- היחס בין דרישת היסוד הנפשי והסייגים לאחריות הפלילית
1.2.2.3- הבחנת הסייגים לאחריות הפלילית מטענות הגנה אחרות
1.2.2.4- חזקת היעדר התקיימות הסייגים לאחריות הפלילית ונטל ההוכחה
2- פטורים
2.1- מהות הפטורים
2.1.1- הצדקת הפטורים והרציונל
2.1.2- פטור לעומת אחריות מופחתת וענישה מופחתת
2.1.3- דרכי ההכרה בפטורים
2.1.3.1- המקורות הנורמטיביים הלגיטימיים
2.1.3.2- התפתחויות מדעיות וטכנולוגיות
2.1.3.3- התפתחויות חברתיות
2.2- קטינות
2.2.1- התפתחות סייג הקטינות ומהותו
2.2.2- חזקת הקטינות
2.2.2.1- הגדרת חזקת הקטינות, יסודותיה ויישומה
2.2.2.2- שלילת חזקת הקטינות
2.2.3- חזקות משפטיות חלוטות ספציפיות של קטינות
2.2.4- חלופות להטלת אחריות פלילית על קטין
2.3- היעדר שליטה
2.3.1- התפתחות סייג היעדר השליטה ומהותו
2.3.2- חזקת היעדר השליטה
2.3.2.1- אי-מסוגלות לשלוט בהתנהגות
2.3.2.2- אי-מסוגלות לשלוט בהיווצרות התנאים להתרחשות ההתנהגות הבלתי-נשלטת (התנהגות חופשית במקורה, actio libera in causa)
2.3.2.3- שלילת חזקת היעדר השליטה
2.3.2.4- תחולת חזקת היעדר השליטה על תאגידים וגופים משפטיים
2.4- אי-שפיות-הדעת
2.4.1- התפתחות סייג אי-שפיות-הדעת ומהותו
2.4.1.1- ההתפתחות הרפואית של אי-שפיות-הדעת
2.4.1.2- ההתפתחות המשפטית של אי-שפיות-הדעת
2.4.2- חזקת אי-שפיות-הדעת
2.4.2.1- הגדרת חזקת אי-שפיות-הדעת, יסודותיה ויישומה
2.4.2.2- שלילת חזקת אי-שפיות-הדעת
2.4.3- השוואת חזקת אי-שפיות-הדעת לחזקת היעדר השליטה
2.4.4- חלופות להטלת אחריות פלילית על האדם הבלתי-שפוי בדעתו
2.5- שכרות
2.5.1- התפתחות סייג השכרות ומהותו
2.5.2- חזקת השכרות
2.5.2.1- אדם
2.5.2.2- שכרות מלאה או חלקית
2.5.2.3- שכרות בלתי-רצונית מבחינתו של האדם (התנהגות חופשית במקורה, actio libera in causa)
2.5.2.4- קשר סיבתי עובדתי בין השכרות ובין ההתנהגות
2.5.2.5- שלילת חזקת השכרות
2.5.2.6- התמכרות לחומרים משכרים
2.5.3- השוואת חזקת השכרות לחזקת היעדר השליטה ולחזקת אי-שפיות-הדעת
2.5.4- חלופות להטלת אחריות פלילית בגין שכרות
2.6- טעות עובדתית
2.6.1- התפתחות סייג הטעות העובדתית ומהותו
2.6.2- חזקת הטעות העובדתית
2.6.2.1- מושא הטעות – מצב עובדתי ולא מצב משפטי
2.6.2.2- טעות עובדתית ואי-ידיעת העובדות
2.6.2.3- מציאות עובדתית אמיתית, מציאות עובדתית מדומה ונקודת-המבט האישית
2.6.2.4- יישום חזקת הטעות העובדתית בעבירות המחשבה הפלילית, הרשלנות והאחריות הקפידה
2.6.2.5- חזקת הטעות העובדתית כמבססת אשָם
2.6.2.6- יישום חזקת הטעות העובדתית בסייגים לאחריות הפלילית
2.6.2.7- תחולת חזקת הטעות העובדתית על תאגידים וגופים משפטיים
2.6.2.8- שלילת חזקת הטעות העובדתית
2.6.3- השוואת סייג הטעות העובדתית לחזקות הראייתיות של המחשבה הפלילית (חזקת העיוורון המכוון, חזקת המודעות וחזקת המחשבה הפלילית המועתקת)
2.7- טעות משפטית
2.7.1- התפתחות סייג הטעות המשפטית ומהותו
2.7.2- חזקת הטעות המשפטית
2.7.2.1- מושא הטעות – מצב משפטי ולא מצב עובדתי
2.7.2.2- טעות משפטית ואי-ידיעת הדין
2.7.2.3- יישום חזקת הטעות המשפטית בעבירות המחשבה הפלילית, הרשלנות והאחריות הקפידה
2.7.2.4- חזקת הטעות המשפטית כמבססת אשָם
2.7.2.5- יישום חזקת הטעות המשפטית בסייגים לאחריות הפלילית
2.7.2.6- תחולת חזקת הטעות המשפטית על תאגידים וגופים משפטיים
2.7.2.7- שלילת חזקת הטעות המשפטית
2.7.3- טעות משפטית בלתי-נמנעת גם לאחר נקיטת כל האמצעים הסבירים למניעתה
2.7.3.1- מהותה
2.7.3.2- היעדר אפשרות סבירה להסתמכות משפטית
2.7.3.3- הסתמכות סבירה על פרשנות הדין בידי פסיקת בתי-המשפט
2.7.3.4- הסתמכות על פרשנות רשמית של הדין בידי הרשות המבצעת
2.7.3.5- הסתמכות על פרשנות הדין בידי פרקליט פרטי
2.8- חסינות מהותית של נושאי משרה ציבורית
2.8.1- החסינות המהותית כסייג לאחריות הפלילית
2.8.1.1- חסינות מהותית ולא חסינות דיונית
2.8.1.2- התנאים היסודיים לתחולת החסינות המהותית של נושאי משרה ציבורית
2.8.1.3- חלופות להטלת אחריות פלילית על נושאי משרה ציבורית הנהנים מחסינות מהותית
2.8.2- חסינות מהותית בינלאומית
2.8.2.1- החסינות המהותית של הריבון הזר
2.8.2.2- החסינות המהותית הדיפלומטית
2.8.2.3- החסינות המהותית הקונסולרית
2.8.2.4- החסינות המהותית של ארגונים בינלאומיים
2.8.3- חסינות מהותית פנימית
2.8.3.1- החסינות המהותית של המדינה
2.8.3.2- החסינות המהותית של נשיא המדינה או של ראש המדינה
2.8.3.3- החסינות המהותית של חברי הרשות המחוקקת
2.8.3.4- החסינות המהותית של נושאי משרה שיפוטית
2.8.3.5- החסינות המהותית של חברי הממשלה
2.8.3.6- החסינות המהותית של אנשי כוחות ההצלה והביטחון
3- הצדקים
3.1- מהות ההצדקים
3.1.1- הצדקת ההצדקים והרציונל
3.1.2- הצדק לעומת אחריות מופחתת וענישה מופחתת
3.1.3- דרכי ההכרה בהצדקים
3.1.4- תחולת ההצדקים על תאגידים וגופים משפטיים
3.2- הגנה עצמית
3.2.1- התפתחות סייג ההגנה העצמית ומהותו
3.2.2- חזקת ההגנה העצמית
3.2.2.1- אינטרס לגיטימי מוגן
3.2.2.2- תקיפה בלתי-חוקית
3.2.2.3- השתקפות סכנה מוחשית
3.2.2.4- הפניית אמצעי ההגנה כלפי מקור התקיפה הבלתי-חוקית
3.2.2.5- נחיצות מיידית של אמצעי ההגנה
3.2.2.6- מיידיות
3.2.2.7- סבירות אמצעי ההגנה
3.2.2.8- אי-מסוגלות לשלוט בהיווצרות התנאים לתקיפה הבלתי-חוקית (התנהגות חופשית במקורה, actio libera in causa)
3.2.2.9- שלילת חזקת ההגנה העצמית
3.3- הגנת הבית
3.3.1- התפתחות סייג הגנת הבית מתוך סייג ההגנה העצמית
3.3.2- חזקת הגנת הבית
3.3.2.1- הבית כאינטרס לגיטימי מוגן
3.3.2.2- כניסה בלתי-חוקית לבית
3.3.2.3- עבירה פלילית כמטרת הכניסה הבלתי-חוקית לבית
3.3.2.4- הפניית אמצעי ההגנה כלפי מקור הכניסה הבלתי-חוקית
3.3.2.5- נחיצות מיידית של אמצעי ההגנה
3.3.2.6- מיידיות
3.3.2.7- היעדר אי-סבירות בעליל של אמצעי ההגנה
3.3.2.8- אי-מסוגלות לשלוט בהיווצרות התנאים לכניסה הבלתי-חוקית (התנהגות חופשית במקורה, actio libera in causa)
3.3.2.9- שלילת חזקת הגנת הבית
3.3.3- השוואת חזקת הגנת הבית לחזקת ההגנה העצמית
3.4- צורך
3.4.1- התפתחות סייג הצורך ומהותו
3.4.2- חזקת הצורך
3.4.2.1- אינטרס לגיטימי מוגן
3.4.2.2- השתקפות סכנה מוחשית ממצב עובדתי נתון
3.4.2.3- הפניית אמצעי ההגנה כלפי גורם חיצוני
3.4.2.4- נחיצות מיידית של אמצעי ההגנה
3.4.2.5- מיידיות
3.4.2.6- סבירות אמצעי ההגנה
3.4.2.7- בלעדיות
3.4.2.8- אי-מסוגלות לשלוט בהיווצרות התנאים למצב העובדתי הנתון (התנהגות חופשית במקורה, actio libera in causa)
3.4.2.9- שלילת חזקת הצורך
3.4.3- השוואת חזקת הצורך לחזקת ההגנה העצמית ולחזקת הגנת הבית
3.5- כורח
3.5.1- התפתחות סייג הכורח ומהותו
3.5.2- חזקת הכורח
3.5.2.1- אינטרס לגיטימי מוגן
3.5.2.2- השתקפות סכנה מוחשית מאיום
3.5.2.3- הפניית אמצעי ההגנה כלפי כל גורם שהוא
3.5.2.4- סבירות אמצעי ההגנה
3.5.2.5- בלעדיות
3.5.2.6- אי-מסוגלות לשלוט בהיווצרות התנאים לאיום (התנהגות חופשית במקורה, actio libera in causa)
3.5.2.7- שלילת חזקת הכורח
3.5.3- השוואת חזקת הכורח לחזקת ההגנה העצמית, לחזקת הגנת הבית ולחזקת הצורך
3.6- צידוק
3.6.1- מהותו של סייג הצידוק
3.6.2- חזקת הצידוק
3.6.2.1- כפיפות פיקודית לרשות ציבורית מוסמכת
3.6.2.2- ספציפיות ורלוונטיות
3.6.2.3- כפיית ציות
3.6.2.4- היעדר אי-חוקיות בעליל
3.6.2.5- שלילת חזקת הצידוק
3.6.3- הרחבות לסייג הצידוק בישראל
3.7- זוטי דברים
3.7.1- מהותו של סייג זוטי הדברים
3.7.2- חזקת זוטי הדברים
3.7.2.1- סיכון חברתי נמוך מאוד
3.7.2.2- שלילת חזקת זוטי הדברים
4- הגנות
4.1- זיהוי טענות הגנה שאינן סייגים לאחריות הפלילית
4.2- נטל ההוכחה של טענות הגנה שאינן סייגים לאחריות הפלילית
פרק ז – ענישה
1- הענישה בתורת דיני העונשין
1.1- מהותה של הענישה והתפתחותה
1.2- חלקה של הענישה בתורת דיני העונשין
1.2.1- הענישה כחלק ממבנה הנורמה הפלילית המהותית
1.2.2- הענישה כמאפיינת את חומרת העבירה
1.2.3- השתלבותה העניינית של הענישה בתורת דיני העונשין
1.2.3.1- תחולת עקרונות תורת דיני העונשין על הענישה
1.2.3.2- איזון הטלת האחריות הפלילית והשלמתה
2- שיקולי ענישה
2.1- שיקולי ענישה כלליים
2.1.1- גמול
2.1.1.1- התפתחות שיקול הגמול בדיני העונשין
2.1.1.2- הגמול כתמחור סובייקטיבי של סבל
2.1.1.3- תפקוד שיקול הגמול במסגרת שיקולי הענישה הכלליים
2.1.2- הרתעה
2.1.2.1- התפתחות שיקול ההרתעה בדיני העונשין
2.1.2.2- הרתעת הפרט מפני מוּעדות
2.1.2.3- הרתעת עבריינים פוטנציאליים באמצעות ענישת הפרט
2.1.2.4- תפקוד שיקול ההרתעה במסגרת שיקולי הענישה הכלליים
2.1.3- שיקום
2.1.3.1- התפתחות שיקול השיקום בדיני העונשין
2.1.3.2- שיקום עבריינים לצורך מניעת מוּעדות
2.1.3.3- תפקוד שיקול השיקום במסגרת שיקולי הענישה הכלליים
2.1.4- מניעה
2.1.4.1- התפתחות שיקול המניעה בדיני העונשין
2.1.4.2- מניעה גופנית של עבריינים מפני מוּעדות
2.1.4.3- תפקוד שיקול המניעה במסגרת שיקולי הענישה הכלליים
2.1.5- השתלבות שיקולי הענישה הכלליים והשוואתם
2.2- התחשבות בנתוני העבירה (in rem) באמצעות שיקולי הענישה הכלליים
2.2.1- זיהוי נתוני העבירה והבחנתם מנתוני העבריין
2.2.2- רלוונטיות שיקולי הענישה הכלליים להתחשבות בנתוני העבירה
2.2.3- הלימוּת ומידתיות
2.3- התחשבות בנתוני העבריין (in personam) באמצעות שיקולי הענישה הכלליים
2.3.1- זיהוי נתוני העבריין והבחנתם מנתוני העבירה
2.3.2- רלוונטיות שיקולי הענישה הכלליים להתחשבות בנתוני העבריין
2.3.3- התחשבות בעבר פלילי (עבריינים מוּעדים)
2.3.3.1- זיהוי מוּעדות
2.3.3.2- התייחסות שיקולי הענישה הכלליים למוּעדות
2.3.4- התחשבות במצב אישי
2.3.4.1- קטינים ונוער
2.3.4.2- קשישים
2.3.4.3- לקויים בבריאותם הנפשית או הגופנית
2.3.5- התחשבות בקשיים אישיים
2.3.5.1- קשיים אישיים הנובעים מביצועה של העבירה
2.3.5.2- קשיים אישיים שאינם נובעים מביצועה של העבירה
2.3.6- התחשבות בהתארגנות עבריינית
2.3.6.1- הקבוצה העבריינית וארגוני פשיעה
2.3.6.2- ענישת תאגידים
2.3.7- התחשבות בשיתוף פעולה דיוני עם רשויות אכיפת החוק
2.3.8- התחשבות בתרומת העבריין לחברה
2.3.8.1- צמצום נזקי העבירה בידי העבריין
2.3.8.2- תרומה כללית של העבריין לחברה
2.4- מבנה השתת הענישה בדיני העונשין
2.4.1- יסודות מבנה השתת הענישה בדיני העונשין לצורך קביעת סוג העונש ומידתו
2.4.2- אחידות
3- דרכי ענישה
3.1- קביעת סוג העונש ומידתו
3.1.1- בחירת דרך הענישה המתאימה ביותר למקרה המסוים
3.1.2- ענישה מרבית, ענישת חובה, ענישת חובה מזערית ומדרג חומרה של דרכי ענישה
3.2- דרכי ענישה גופניות
3.2.1- מהותה של הענישה הגופנית
3.2.2- מוות
3.2.2.1- התפתחות ויישום
3.2.2.2- גילום שיקולי הענישה הכלליים בעונש המוות
3.2.3- מלקות
3.2.3.1- התפתחות ויישום
3.2.3.1- גילום שיקולי הענישה הכלליים בעונש המלקות
3.2.4- הטלת מום (פגיעה בגוף האדם, כריתת איברים וסירוס כימי)
3.2.4.1- התפתחות ויישום
3.2.4.2- גילום שיקולי הענישה הכלליים בעונשי הטלת המום
3.2.5- שלילת זכויות וחירויות אזרחיות
3.2.5.1- התפתחות ויישום
3.2.5.2- גילום שיקולי הענישה הכלליים בעונשי שלילת הזכויות והחירויות האזרחיות
3.2.5.3- קלון
3.2.5.4- תקנת השבים
3.2.6- מאסר
3.2.6.1- התפתחות ויישום
3.2.6.2- גילום שיקולי הענישה הכלליים בעונש המאסר
3.2.6.3- מאסר על-תנאי
3.2.6.4- עבודות שירות
3.2.6.5- שחרור על-תנאי ממאסר
3.2.6.6- מאסר בלתי-רציף
3.2.6.7- מאסר חלף קנס
3.2.7- מבחן
3.2.7.1- התפתחות ויישום
3.2.7.2- גילום שיקולי הענישה הכלליים במבחן
3.2.7.3- שירות לתועלת הציבור
3.2.7.4- מבחן ללא הרשעה
3.3- דרכי ענישה כלכליות
3.3.1- מהותה של הענישה הכלכלית
3.3.2- קנס
3.3.2.1- התפתחות ויישום
3.3.2.2- גילום שיקולי הענישה הכלליים בעונש הקנס
3.3.2.3- קנס על-תנאי (התחייבות להימנע מעבירה)
3.3.3- חילוט רכוש
3.3.4- פיצויים לנפגעי העבירה
3.3.4.1- התפתחות ויישום
3.3.4.2- גילום שיקולי הענישה הכלליים בפיצויים לנפגעי העבירה
3.3.5- הוצאות המשפט
3.4- שילובי ענישה