בורסי הוצאה לאור של ספרי משפט

המשפט המינהלי - עקרונות יסוד
מאת: אליעד שרגא ורועי שחר

לאחר צאתם לאור של הספרים "המשפט המינהלי-עילות הסף" ו"המשפט המינהלי-עילות ההתערבות" שצוטטו רבות בבג"צ ובבתי המשפט לעניינים מינהליים יוצא עתה לאור הספר "המשפט המינהלי עקרונות יסוד".
 על הספר והסדרה:
ענף המשפט הקרוי "משפט מינהלי" התפתח התפתחות משמעותית במחצית השניה של המאה ה-20. כלליו, לובנו בפסיקה, עודכנו וסוייגו. אולם, למרות התפתחותו המרשימה והתבססותו כתחום משפטי חשוב  "סובל" המשפט המינהלי ממחסור בחקיקה וממחסור יחסי בכתיבה מקצועית.
עם תחילת פרסומה של סדרת הספרים "המשפט המינהלי" במידה רבה הסתיימה "בצורת" זו. לאחר צאתם לאור של הספרים "המשפט המינהלי – עילות הסף" ו"המשפט המינהלי – עילות ההתערבות" המצוטטים רבות בבג"צ ובבתי המשפט לעניינים מינהליים, יוצא עתה לאור הספר "המשפט המינהלי – עקרונות יסוד". בספר זה, נפרש הבסיס העיוני לדיון במשפט המינהלי ולהבנת עקרונותיו.
ספר זה, פורש בפני הקורא את התשתית העיונית לעיסוק, הוראה ולימוד של המשפט המינהלי. החל  מההקשרים הרחבים והכלליים כגון: דמוקרטיה, זכויות אדם, תפקידו של השלטון בחברה הדמוקרטית; דרך היקף פרישתו של המשפט המינהלי, גבולותיו ומאפייניו; עבור בעקרונותיו השונים (בין היתר, שלטון החוק, שוויון, שקיפות, הפרדת רשויות, חוקיות המינהל, גמישות המינהל, יעילות המינהל, תקינות המינהל, ועוד); וכלה בסקירה וניתוח מגוון ההחלטות המינהליות והנפקויות למיון ההחלטות המינהליות וסיווגן. זה הוא ספר חובה לכל מי שמבקש לעסוק במשפט המינהלי, מתוך הבנה של ההקשרים הרחבים שלו.

 מתוך ההקדמה לספר, מאת הנשיא (בדימוס), מאיר שמגר: "המשפט המינהלי הוא לא רק מרכיב קבוע במערכת משפטנו אלא מרכיב נכבד ורב זכויות. [...] בכך מודגשת חשיבותה של סדרת הספרים הערוכה היטב והמאלפת, [...] בכרך ראשון זה פרושים יסודות השיטה ועקרונותיה; הרצף ומלוא העושר שלה, המוצגים מתחילת הסדרה ועד סופה, ישמשו ללא ספק מדריך נאות ומאלף לכל מי שיחפש דרכו בשבילי המשפט".
 

המשפט המינהלי – עקרונות יסוד
תוכן עניינים מפורט
 שער ראשון: מבואות       
מבוא 
פרולוג       
  
     פרק ראשון: על הדמוקרטיה      
א.       משטרים פרה-דמוקרטיים
ב.       הדמוקרטיה – ההגדרה וקשייה
1.       כללי
ג.       היבטים פורמליים
1.       הליך בחירות
2.       הכרעת רוב
3.       ריבונות העם
4.       אגד של מוסכמות חברתיות
5.       אפשרות לשינוי חברתי
ד.       היבטים מוסדיים
1.       הפרדת רשויות וביזור סמכויות
2.       עצמאותה של הרשות השופטת
3.       ריסון שיפוטי
4.       חקיקה
5.       שקיפות שלטונית
ה.      היבטים מהותיים
1.       זכויות אדם וחירויותיו
2.       פלורליזם
3.       שמירה על זכויות המיעוט למרות הכרעת הרוב
4.       סובלנות
ו.        היבטים פורמליים-מהותיים
1.       שלטון החוק
2.       שוויון
ז.       מטרות הדמוקרטיה
ח.      הדמוקרטיה הישראלית
1.       כללי
2.       החיבור למשפט המינהלי


    פרק שני: על זכויות אדם 
א.       זכויות אדם
ב.       רשימת זכויות אדם
1.       כללי
2.       כבוד האדם
3.       חופש ביטוי
4.       חופש העיסוק
5.       הזכות לקניין
6.       חופש ההתאגדות
7.       חופש התנועה
8.       זכות לשוויון
9.       על יחסיותן של זכויות וחירויות


    פרק שלישי: על השלטון  
א.       תפקידי השלטון
1.       כללי
2.       ניהול ענייני החברה
3.       שירות הציבור
4.       שמירה על הסדר הציבורי
5.       הקניית רף ביטחון מינימלי לחברה וליחידיה
ב.       עקרונות יסוד בהתנהלות השלטון
1.       כללי
2.       יעילות
3.       תקינות
4.       שקיפות
5.       אחריויות
6.       שוויוניות
7.       סיכום


    פרק רביעי: על המשפט הציבורי
א.       המשפט הציבורי
1.       כללי
2.       מבנה המשפט הציבורי: מדרג נורמטיבי ומדרג מוסדי
ב.       המדרג הנורמטיבי
1.       כללי
2.       חוקי יסוד (חוקה)
3.       חקיקה ראשית
4.       חקיקת משנה (תקנות)
5.       הוראות מינהל
6.       הנחיות מינהליות
ג.       המדרג המוסדי
1.       כללי
2.       רשות מכוננת
3.       רשות מחוקקת
4.       רשות מבצעת
5.       הרשות השופטת
6.       בין המדרגים
ד.       מהמשפט הציבורי למינהלי
1.       כללי
2.       בשערי המשפט המינהלי


    שער שני – חלק א': משפט מינהלי      

    פרק חמישי: המשפט המינהלי, מאפייניו ומקורותיו  
א.       המשפט המינהלי – מהו?
1.       כללי
2.       תוכנו של המשפט המינהלי
3.       הגופים הכפופים למשפט המינהלי
4.       המשפט המינהלי הכללי והמשפט המינהלי הספציפי
ב.       מאפייני המשפט המינהלי
1.       כללי
2.       משפט שפוט
3.       גיוון תחומים והחלטות
4.       צעירותו של התחום
5.       טשטוש גבולות עם המשפט הפרטי
6.       טשטוש גבולות עם המשפט החוקתי
ג.       מקורות המשפט המינהלי
1.       חקיקה
2.       ההלכה הפסוקה
3.       חוקי יסוד


    שער שני – חלק ב': עקרונות כלליים    

    פרק שישי: שלטון החוק  
א.       שלטון החוק – הגדרתו ומובניו
1.       כללי
2.       שלטון החוק הפורמלי
3.       שלטון החוק התורת-משפטי (היוריספרודנטלי)
4.       שלטון החוק המהותי
ב.       שלטון החוק – מעיקרון כללי למשפט המינהלי
1.       שלטון החוק כעיקרון משפטי כללי
2.       ביטוייו של העיקרון במשפט המינהלי
ג.       הפגיעות בעקרון שלטון החוק
1.       כללי
2.       סמכותה השיורית של הממשלה
3.       חסינות חברי כנסת
4.       תקנות ביצוע, "תקנות מחוץ לחוק" ו"תקנות בניגוד לחוק" 138
5.       חשיבותו של שלטון החוק

    פרק שביעי: שוויון 
א.       שוויון
1.       כללי
2.       שוויון במשפט
ב.       השוויון במשפט הציבורי
1.       כללי
2.       השוויון במשפט המינהלי
ג.       סוגיות בשוויון במשפט הציבורי
1.       ההבחנה המותרת
2.       ההעדפה המתקנת
3.       מדיניות "נפרד אבל שווה"
4.       אי שוויון בחלוקתו של נטל שירות הביטחון

    פרק שמיני: שקיפות       
א.       שקיפות פעולותן של רשויות ציבוריות
1.       כללי
2.       המקור
3.       תכליות
4.       השקיפות כעיקרון יחסי
ב.       החובות הנגזרות מעקרון השקיפות
1.       כללי
2.       תיעוד
3.       גילוי ופרסום
4.       דיווח
5.       הנמקה
ג.       חוק חופש המידע
1.       כללי
2.       נקודת המוצא – זכות לקבלת מידע
3.       הזכות למידע כזכות יחסית
4.       הביקורת השיפוטית על יישום החוק
5.       קבלת מידע מחוץ לגדר חוק חופש המידע
6.       חוק חופש המידע והחתירה לשקיפות


    פרק תשיעי: הפרדת רשויות וביזור סמכויות  
א.       עקרון הפרדת הרשויות וביזור הסמכויות
1.       כללי
2.       ממודל ריכוזי למודל של הפרדת רשויות
3.       עקרון הפרדת הרשויות וביזור הסמכויות והמשפט המינהלי 191
ב.       הנדבך הראשון – משולש הרשויות
1.       כללי
2.       הרשות המחוקקת
3.       הרשות המבצעת
4.       הרשות השופטת
5.       משולש הרשויות במבחן המציאות
ג.       הנדבך השני – איזונים ובלמים (Checks and Balances)
1.       כללי
2.       הביקורת השיפוטית
3.       צמצום סמכותה של הרשות השופטת
4.       בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת
ד.       ביטוייו של עקרון הפרדת הרשויות וביזור הסמכויות
1.       כללי
2.       מתחם הסבירות ומתחם המידתיות
3.       השפיטות המוסדית
4.       עתירה מוקדמת ומיצוי הליכים
ה.      גורמים נוספים במארג השלטוני
1.       כללי
2.       מבקר המדינה
3.       תקשורת
4.       אירגונים חברתיים
5.       השחקנים החדשים


    פרק עשירי: עצמאות הרשות השופטת
א.       עצמאות הרשות השופטת
1.       כללי
2.       הצורך באמון הציבור
3.       הצורך בהוראה מפורשת לשלילת סמכותה של ערכאה שיפוטית
ב.       היבטיו של העיקרון בדבר עצמאות הרשות השופטת
1.       כללי
2.       ההיבטים האישיים
3.       ההיבטים המוסדיים
4.       התערבות פרלמנטרית בעשייה השיפוטית
ג.       עצמאותה של הרשות השופטת והמשפט המינהלי


    פרק אחד-עשר: הריסון השיפוטי העצמי        
א.       הריסון השיפוטי העצמי
1.       כללי
2.       העקרונות המתווים את מידת הריסון השיפוטי
ב.       עיצוב הריסון השיפוטי
1.       כללי
2.       מאפייני הגוף העומד לביקורת שיפוטית
3.       מאפייני ההחלטה
4.       תוצאות ההחלטה השלטונית
ג.       ביטויו של עקרון הריסון השיפוטי העצמי
1.       כללי
2.       עקרון הריסון השיפוטי בשלבים המקדמיים של ההליך השיפוטי 
3.       עקרון הריסון השיפוטי בבחינת שיקול הדעת השלטוני לגופו  
4.       עקרון הריסון השיפוטי במישור הסעד


    פרק שנים-עשר: זהירות מונעת 
א.       זהירות מונעת (Precautionary Principle)
1.       הזהירות המונעת כעיקרון כללי
2.       הזהירות המונעת – קשיי ההגדרה
3.       המקור
4.       תכליות
5.       אפשרויות יישום
ב.       הוויכוח בעד ונגד עקרון הזהירות המונעת
1.       כללי
2.       טיעוני תמיכה בעקרון הזהירות המונעת
3.       טיעוני נגד
ג.       עקרון הזהירות המונעת במשפט
1.       כללי
2.       הזהירות המונעת במשפט הישראלי
ד.       הזהירות המונעת במשפט המינהלי
1.       כללי
2.       קליטת העיקרון במשפט המינהלי
3.       היקף העיקרון במשפט המינהלי ויישומו


    שער שני – חלק ג': עקרונות פנים-מינהליים  

    פרק שלושה-עשר: חוקיות המינהל      
א.       עקרון חוקיות המינהל
1.       כללי
2.       נדבכיו של עקרון החוקיות
3.       עקרון החוקיות – מקורו
4.       עקרון חוקיות המינהל – תכליותיו
ב.       עקרון חוקיות המינהל – הגמשתו
1.       סמכויות נלוות
2.       סמכות טבועה

    פרק ארבעה-עשר: נאמנות המינהל     
א.       נאמנות המינהל
1.       כללי
2.       היקף חובת נאמנות המינהל
ב.       ביטוייו של עקרון הנאמנות במשפט המינהלי
1.       כללי
2.       נורמות כלליות
3.       נורמות ספציפיות
4.       עקרון נאמנות המינהל במבחן המציאות


    פרק חמישה-עשר: הגינות המינהל      
א.       עקרון הגינות המינהל
1.       כללי
2.       חובת הגינות המינהל – מקורה
ב.       החובות הנובעות מעקרון הגינות המינהל
1.       כללי
2.       שלוחותיו של העיקרון


    פרק שישה-עשר: גמישות המינהל      
א.       גמישות המינהל
1.       כללי
2.       עיגונו של העיקרון
ב.       עיצוב הגמישות המינהלית
1.       העקרונות המתחרים בעיצוב הגמישות המינהלית
2.       השיקולים המתווים את עיצוב הגמישות המינהלית
3.       יישום פרטני


    פרק שבעה-עשר: תקינות המינהל      
א.       העיקרון בדבר תקינות המינהל
1        כללי
2.       תכליות
3.       שינוי בעוצמתו של העיקרון
4.       היבטים פליליים ומשמעתיים
ב.       שלוחותיו של העיקרון
1.       כללי
2.       שמירה על הקופה הציבורית ועל המשאבים הציבוריים
3.       הפרדה בין הון לשלטון
4.       שקיפות
5.       מינויים ראויים
6.       סיכום


    פרק שמונה-עשר: יעילות המינהל       
א.       יעילות המינהל
1.       כללי
2.       ביטויו של עקרון היעילות במשפט המינהלי
3.       היעילות כעיקרון יחסי


    שער שלישי: סוגי החלטות מינהליות

    פרק תשעה-עשר: סוגי ההחלטות המינהליות 
א.       אפיון החלטות מינהליות ומיונן
1.       כללי
2.       מיקומו של מקבל ההחלטה בהיררכיה המינהלית
3.       החלטות נורמטיביות לעומת אלה שאינן נורמטיביות
4.       החלטות עיקריות לעומת מעשי עזר
5.       החלטות לעומת היעדר החלטות
6.       החלטות לעומת מעשים
7.       קיומה של ביקורת פרלמנטרית על ההחלטה או היעדרה של ביקורת פרלמנטרית
8.       החלטות חד-פעמיות  לעומת החלטות נמשכות
9.       החלטות שלטוניות לעומת החלטות פרטיות
10.     מהות הזכויות או החירויות הנפגעות, עוצמת הפגיעה בהן וההגנה המוענקת להן
11.     רמת הפורמליות של ההחלטה
12.     החלטות סופיות לעומת החלטות זמניות
13.     החלטות כלליות לעומת החלטות אינדיווידואליות
ב.       ריכוז מאפייני ההחלטות והנפקויות, ויישומם
1.       ריכוז מאפייני ההחלטות והנפקויות
2.       יישום

    מפתחות
    מפתח חקיקה 
    מפתח פסיקה
    מפתח נושאי